דמנציה ואלצהיימר

אחד ממאפייני גיל הזקנה הוא ירידה מתמדת ביכולת התפקוד הגופנית, וירידה במצב הבריאות הכללית. אולם ישנם קשישים הסובלים מרידה בתפקודם ויכולותיהם הקוגניטיביות והפסיכיאטריות – נפשיות. ישנן מחלות המאפיינות את הזקנה ואשר תוצאותיהן הן ירידה ביכולת הקוגניטיבית והמנטאלית. מחלות אלה כוללות את המחלות: דמנציה ואלצהיימר. להלן תובא סקירה על בעיות בריאות נפש בקרב קשישים, האבחון והטיפול.

אלצהיימר

מחלה זו היא מחלה המאפיינת בעיקר קשישים. המחלה נגרמת מתהליך ניווני של תאים במח. תהליך זה הוא תהליך מתקדם, אשר לא ניתן לעצירה וטיפול. התוצאה של ניוון התאים היא אובדן של יכולות קוגניטיביות הולכות וגוברות. בדרך כלל הסימנים הראשונים למחלה יבואו לידי ביטוי בבעיות זיכרון ושכחה. בעיות הזיכרון יכולות להחמיר ולהתגבר עד כדי שכחת פרטים מהותיים, שמות, תאריכים וכולי.

התקדמות המחלה מביאה לידי בעיות התמצאות (למשל: האדם הולך למקום מסוים ושוכח לאן הוא הולך, שוכח איפה הוא נמצא וכיצד לחזור הביתה). בהמשך מאבד החולה את יכולת התפקוד: היכולת לדבר, לאכול לבד, שליטה על סוגרים, וכדומה. בשלבים המאוחרים של המחלה החולה הופך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת. מהלך המחלה מאופיין גם בשינויי אישיות ומצב רוח, ויכול להתאפיין בהתקפי זעם ואף אלימות כלפי אחרים.

למחלה אין תרופה הגורמת לריפוי, אולם ישנן תרופות היכולות להאט את התקדמות המחלה. אבחון מוקדם הוא קריטי במחלה זו, מכיוון שככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, כך יהיו התרופות יעילות יותר ויצליחו להאט את תהליך התקדמות המחלה. האבחון נערך על ידי רופא פסיכוגריאטר המומחה לבעיות פסיכיאטריות בגיל הזקנה.

במצבים מתקדמים של המחלה נדרשים פעמים רבות בני המשפחה לשקול אפשרות של מעבר הקשיש למסגרת של בית אבות. קשישים הלוקים באלצהיימר ישתלבו לרוב במחלקות לתשושי נפש. מחלקות אלה מנוהלות על ידי רופאים פסיכוגריאטריים וצוות מקצועי המומחה לנושא. במחלקות אלה ניתן טיפול מסביב לשעון במשך כל ימי השנה, וכן מתקיימת השגחה על הקשישים 24 שעות ביממה, על מנת למנוע גרימת נזק לעצמם או לאחרים ומצבי שוטטות.

דמנציה (שיטיון)

המונח דמנציה כולל מגוון רחב של סימפטומים קוגניטיביים ונפשיים הנגרמים כתוצאה מפגיעה והרס של תאים במח. מחלת האלצהיימר היא אחת הסיבות לדמנציה, אולם ישנן סיבות נוספות ומחלות נוספות הגורמות לדמנציה, כגון: שימוש ממושך בסמים, פגיעות ראש, פרקינסון ועוד. הדמנציה פוגעת בעיקר בקשישים. הרוב המכריע של החולים הוא בגילאי 85 ומעלה.

תסמיני דמנציה הם:

• אובדן זיכרון
• חוסר יכולת ללמוד דברים חדשים
• פגיעה ביכולת הדיבור, ופגיעה ביכולת ההבנה של דיבור של אחרים אל החולה.
• פגיעה בביצוע פעולות מוטוריות. פגיעה זו נגרמת עקב חוסר יכולתו של המח להעביר פקודות לאיברים השונים.
• פגיעה ביכולת לתכנן ולבצע פעולות (עד לפעולות הבסיסיות ביותר כגון הלבשה, הליכה לשירותים וכדומה).
• שיטיון: אובדן יכולת התובנה והשיפוט של התנהגות חברתית, עד כדי התנהגות לא מקובלת, הכוללת התקפי זעם ואלימות או אף התנהגות מביכה כגון: התערטלות בחברה.

הדמנציה הינה מחלה חשוכת מרפא ומתקדמת (הולכת ומחמירה עם הזמן), עד שהחולה הופך להיות תלוי בעזרת הזולת לתפקוד יום יומי, ולעתים עלול להיות אף מסוכן לעצמו או לסובבים אותו. רוב החולים נזקקים בסופו של דבר לטיפול סיעודי והשגחה של 24 שעות ביממה.

חולי דמנציה מוגדרים כתשושי נפש, ולכן משתלבים לרוב במחלקות מיוחדות לתשושי נפש בבתי אבות. לעתים נזקקים החולים לאשפוז במחלקות פסיכו גריאטריות בבתי חולים פסיכיאטריים לשם איזון תרופתי.

מעבר לבעיות פסיכיאטריות אלה הייחודיות לגיל הזקנה, ישנם קשישים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות רגילות כמו למשל דיכאון. רופאים פסיכוגריאטריים מתמחים בנושא וידעו לסייע לחולים אלה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

פטרת בציפורניים בגיל הזהב- תסמינים, אבחון, טיפול